פחות מחודש לבחירות: משה פייגלין במסר מטלטל

מה התפקיד של ראש ממשלה במדינת ישראל? בשאלה הזאת פתחתי את השיחה עם משה פייגלין. הוא השיב: ביטחון. לשמור על עם ישראל ולאפשר לו להגשים את ייעודו בארצו. משם נכנסנו לשאלה שמלווה את הפרק כולו: מה הקשר בין הזהות שלנו לבין האופן שבו אנחנו מנהלים מדינה ומלחמה.

פייגלין מציג את הקונספציה כתפיסת עולם רחבה שממנה נגזרות החלטות מדיניות וצבאיות. לטענתו, הניסיון לייצר ישראליות שמחליפה את הזהות היהודית עומד בבסיס הסכמי אוסלו, תפיסת ״הווילה בג׳ונגל״ והתלות באישור מוסרי ומדיני מבחוץ. מתוך ההבחנה הזאת דיברנו על הסברה, ריבונות, היחסים עם ארצות הברית והפער שהוא מזהה בין הגבורה של הציבור לבין דרך הפעולה של ההנהגה.

שאלתי אותו מה יעשה אם יהיה שר הביטחון. הוא פירט את השינויים שהוא מבקש להוביל בקוד האתי, בפיקוד, בבניין הכוח ובהוראות הפתיחה באש. דיברנו גם על הביקורת שלו כלפי נתניהו ומפלגות הימין, ועל ההבדל בין הישגים בתוך מדיניות קיימת לבין שינוי הכיוון שלה.

בהמשך שאלתי איך האפשרות לחזור לכנסת משפיעה עליו. התשובה שלו הייתה תחושה כבדה של אחריות. הוא דיבר על התפילה להצליח לשנות, על הוויתורים שכבר עשה ועל הצורך להבחין בין פשרה שמאפשרת פעולה לבין ויתור שמבטל את השליחות.

דרך הסיפור על שיחה עם אשתו ציפי, נכנסנו גם למחיר המשפחתי והאישי של עמידה על עמדה. לקראת הסיום דיברנו על דיור, קרקעות ויוקר המחיה, ועל הקשר שהוא רואה בין חירות לבין עצמאות כלכלית. לאורך השיחה חזרנו למתח שבין אמונה ברורה לבין מציאות פוליטית שמחייבת הכרעות בפרטים: איך מתרגמים תפיסת עולם למדיניות, מתי אפשר להתפשר, ואיפה עובר הגבול שמעבר לו אדם כבר אינו יכול להיות שותף.