הפודקאסט של עמרי פלד | Podcast on RSS.com

הפודקאסט של עמרי פלד

הפודקאסט של עמרי פלד

by עמרי פלד

Season 1

איך נדע לזהות את המשיח כשהוא יגיע? | הרב קובלסקי חלק ב׳

בשיחה השנייה עם הרב קובלסקי ניסינו להבין כיצד חז״ל מתארים את התקופה שלפני הגאולה, ומה נדרש מאדם שמבקש לשמור על אמונה, יציבות ויכולת מוסרית בתוך עולם שבו המבנים הישנים הולכים ומתפרקים. השיחה נפתחה במושג „חוצפה יסגא”, לא רק כחוסר נימוס, אלא כאובדן היכולת להתבטל בפני דבר גדול ממני. הרב קובלסקי קושר בין היחלשות הכבוד להורים, לזקנים, למורים ולבני אדם בכלל, לבין תפיסה שבה האדם אינו מרגיש עוד מחויבות לאיש מלבד עצמו. מתוך כך חזרנו לסיפור קמצא ובר קמצא ובחנו את חורבן הבית לא כאירוע שהתחיל משנאה מופשטת, אלא מכישלון אנושי ממשי: אדם מושפל לעיני הציבור, ואיש מן הנוכחים אינו עוצר את ההשפלה. חלק מרכזי בפרק נגע בטענה שכל יהודי הוא חלק מנשמה אחת. לפי התפיסה הזאת, המפגש עם אדם אחר איננו מקרי, והנפילה או ההצלחה שלו אינן זרות לי. השאלה איננה רק האם אני נמנע מלשמוח בכישלונו, אלא האם אני מסוגל לשמוח באמת בטוב שקיבל. דיברנו גם על דברי חז״ל: „אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים”. הרב קובלסקי מציע לקרוא את המשפט לא כהכרזה של ייאוש, אלא כהוראה מוקדמת: לא לחכות שהמערכות יקרסו כדי לפנות אל אלוהים. בחלק האחרון למדנו את פרק ב׳ בתהילים, „למה רגשו גויים”, כפרק על חרדה, אמונה ודיבור פנימי. הפרק מבקש לעבור מדתיות טכנית לקשר רגשי, מתפילה הנאמרת מתוך הרגל לדיבור ממשי עם אלוהים, ומהישרדות אישית לאחריות כלפי העם כולו.

מומחה הקבלה במסר מרתק על בריאת העולם! הרב אדם סיני

הרב אדם סיני הגיע לפודקאסט בפעם השנייה, והפעם השיחה נגעה ברובד הרוחני של בריאת העולם. לא דרך השאלה הפשוטה איך נוצר החומר, אלא דרך השאלה מה בכלל נברא. השיחה נפתחה בפסוק הראשון בתורה, “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ”, ובקריאה הקבלית שלפיה הבריאה איננה מתחילה בעולם הגשמי אלא ברצון. לפי הרב סיני, העולם החומרי הוא רק לבוש חיצוני לרעיון פנימי. כמו שבית אינו רק קירות אלא ביטוי של רעיון, כך גם הבריאה איננה רק שמים, ארץ, זמן וחומר, אלא מבנה שמבטא תכלית רוחנית. דיברנו על ההבדל בין ההסבר המדעי של המפץ הגדול לבין השאלה הקבלית על מקור הרצון, על משמעות הצמצום, על הרצון לקבל, על שבירת הכלים, ועל “והארץ הייתה תוהו ובוהו” כתיאור של רצון לא מבורר. הרב סיני הסביר שההסתרה אינה תקלה אלא תנאי לעבודה. העולם מעלים את האור כדי לאפשר לאדם לבחור, להתאמן, לברר את רצונותיו, ולהפוך קבלה לאהבה. מתוך זה עלתה גם שאלה רחבה יותר על התורה: האם היא באה לספר לנו היסטוריה, לתאר פיזיקה עתיקה, או ללמד את האדם איך לארגן את נפשו. השיחה נוגעת במתח שבין גוף לנפש, בין מדע לקבלה, בין רצון לתכלית, ובין בריאה כאירוע שהתרחש בעבר לבין בריאה כתהליך שמתרחש באדם עצמו.

למה כל יהודי צריך ללמוד זוהר? הרב קובלסקי בשיחה שכל יהודי צריך לשמוע

השיחה עם הרב קובלסקי מציגה שיטה פשוטה מאוד ללימוד יהודי יומי, אבל לא במובן של הספק או סגולה. שלושת הספרים שהוא מדבר עליהם, זוהר, תהילים וחובת הלבבות, אינם שלושה תחומים שונים, אלא שלושה אופני עבודה על האדם. הזוהר פותח את השיחה דרך דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. לא רק כספר סוד, אלא כמבט שמפרק את היחס החיצוני למציאות. רבי שמעון רואה מה עומד מאחורי הכוח, השלטון, המעמד וההצלחה. הקריאה בזוהר, גם לפני הבנה מלאה, אמורה להזיז באדם את נקודת המבט. פחות תגובה למציאות כפי שהיא נראית מבחוץ, ויותר ניסיון לזהות את השורש הפנימי של הדברים. תהילים הוא הכלי השני, אבל לא כקריאה אוטומטית של פרקים. הרב קובלסקי מציע לקרוא כל פרק כתיעוד של משבר. דוד המלך לא כותב מבחוץ. הוא כותב מתוך רדיפה, בושה, דחייה, פחד וחוסר ודאות. לכן בכל פרק צריך לחפש ארבעה דברים: מה המשבר, איך דוד עבר אותו, מה האדם יכול ללמוד מזה על עצמו, ואיפה נמצאת הבקשה האישית שמונחת בתוך המילים. הכלי השלישי הוא חובת הלבבות, ובעיקר שער הביטחון. כאן השיחה עוברת מהכאב אל המנוחה. ביטחון איננו מחשבה שהכול יסתדר לפי רצוני, אלא היכולת לא להיות תלוי לחלוטין בבשר ודם, במנהיג, בכסף, בהצלחה או באישור חיצוני. האדם עדיין פועל, אבל הוא לומד לא להישען על הפעולה עצמה כמקור החיים שלו. שלושת הכלים האלה יוצרים סדר: הזוהר משנה את המבט, תהילים מלמד לעבוד עם הכאב, וחובת הלבבות בונה מנוחת נפש. כנסו לאתר תן חלקנו שם תוכלו למצוא חוברת חודשית שמכניסה אור ומשמעות לכל יום, עם קטעי לימוד נגישים מהזוהר, גמרא, משנה, הלכה ותלמוד ישראלי ועוד. האתר: https://campaigns.veten.co.il/01

“אני מדבר עם אלוהים ומתבייש” - רועי קורנבלום- פרק 160

בפרק 160 אירחתי את רועי קורבנלום לשיחה על יצר, אמונה, התמכרות, תפילה, אחריות, שמחה והקושי הפשוט ביותר של האדם: לפגוש את עצמו בלי לברוח. השיחה נפתחה מהמקום שבו החיים הרוחניים לא נראים נקיים ומסודרים. אדם מתחיל לשמור שבת, מניח תפילין, מנסה להתפלל, אבל עדיין נמשך לסיגריה, למסיבה, לאלכוהול, לפורנו, ללשון הרע, להרגלים שמחזיקים אותו בתוך הגוף הישן שלו. לא מתוך כפירה, אלא מתוך קרע. חלק אחד כבר רוצה קדושה, וחלק אחר עדיין צריך עוד משהו כדי לשכוח את זה. מתוך המקום הזה דיברנו על היצר לא כאויב חיצוני, אלא ככוח שמגלה לאדם איפה הוא עדיין לא בן חורין. רועי דיבר בכנות על הרגע שבו אדם יודע שמשהו כבר לא מדויק לו, ובכל זאת ממשיך לעשות אותו. על הפער בין אשמה לאחריות. על הרצון להיות אדם טוב, ועל הפחד לגלות שהשינוי דורש יותר מהצהרה יפה. דיברנו גם על תפילה. לא כתנועה דתית מנומסת, אלא כניסיון לדבר עם אלוהים דווקא מהמקום הלא פתור. מהמקום שבו אדם לא מרגיש נקי, לא מרגיש יציב, ולא מצליח להחזיק את הסיפור שהוא מספר על עצמו. אחד הצירים המרכזיים בפרק הוא ההבנה שהתגברות אינה מחיקה של הרע, אלא היכולת לראות אותו ועדיין לבחור אחרת. משם הגענו לשבת, לשמחה, למחשבה, לתיקון פנימי, ולשאלה האם אדם באמת רוצה להשתנות, או רק רוצה להרגיש שהוא כבר השתנה. בפרק דיברנו על השאלות: למה אדם ממשיך לעשות דבר שהוא יודע שכבר לא מדויק לו? מה ההבדל בין אשמה לאחריות? האם יצר הוא כישלון או חומר הגלם של ההתגברות? למה קשה כל כך להתפלל באמת? והאם שמחה מתחילה רק כשאדם מסכים לתקן את המחשבה שלו?

״אין זכות קיום לחילוני בלי החרדי״- דולב דוידוביץ׳- פרק 159

למה החברה החרדית נבנתה כחומת מגן מול העולם החילוני, ומה המחיר שהחרדים עצמם משלמים עליה? בפרק הזה ישבתי לשיחה עם דולב דוידוביץ׳ על אחת הסוגיות הכי נפיצות בישראל: היחסים בין חרדים לחילונים והדרך שבה שני הצדדים מעצבים אחד את השני כבר עשרות שנים. דיברנו על איך נראית מערכת החינוך החרדית מבפנים, מה באמת יודעים נערים חרדים על המדינה, על הצבא ועל החברה הישראלית, ואיך נראה המפגש שלהם עם העולם החיצוני. דולב מסביר למה בעיניו החרדיות היא לא רק אמונה אלא אסטרטגיה שנולדה מתוך פחד מהחילון ומתוך ניסיון לייצר “מרחב סטרילי” בלי טיקטוק, בלי חילולי שבת ובלי תרבות מערבית. ניסינו להבין האם הבידול החרדי הצליח או דווקא יצר משבר חדש. האם אפשר לשמור על קדושה בלי להתנתק מהמציאות? האם צעירים חרדים באמת מנותקים כמו שהחילונים חושבים? ולמה דולב טוען שהאנשים שסובלים הכי הרבה מהמערכת החרדית הם החרדים עצמם. דיברנו גם על השפעה ברשתות, על עולם הקירוב, על חוזרים בתשובה, ועל הפער בין האופן שבו חילונים מדמיינים חרדים לבין מה שקורה בפועל בתוך הישיבות והסמינרים.

ספי גדלצהלר מפרק את עולם הרוחניות המודרני- פרק 158

למה אנשים מדברים בלי סוף על רוחניות, אלוהים ותודעה ועדיין מרגישים ריקים מבפנים? בפרק הזה ניסיתי להבין יחד עם ספי גדלצהלר האם הבעיה היא באמת שאין אור בעולם או שפשוט איבדנו את היכולת לקלוט אותו. בחלק השני של השיחה עם ספי גדלצהלר ניסינו לגעת בשאלה הרבה יותר נפיצה: למה הנצרות הצליחה להגיע לשני מיליארד בני אדם בזמן שהיהדות נשארה קטנה וסגורה יחסית, ומה בדיוק היטלר זיהה בעם היהודי שהפך אותו לאובססיבי כל כך כלפיו. דיברנו על השינוי שעברה היהדות מהגלות ועד החסידות. מהתפיסה שאלוהים נמצא בשמיים או בבית הכנסת אל הרעיון שהוא נמצא בתוך האדם עצמו. משם נכנסנו לשאלה הרבה יותר קשה: אם אלוהים נמצא בכל מקום אז למה רוב האנשים לא מרגישים אותו בכלל? ספי הביא את האמירה של הרבי מקוצק שטען שאלוהים נמצא רק במקום שנותנים לו להיכנס, ומשם התפתחה שיחה על כלים, עבודת המידות, תדרים רוחניים והפער בין לדבר על אור לבין באמת לחיות חיים שמסוגלים להכיל אותו. ניסינו להבין למה אפשר להיות מוקף בשפע רוחני ועדיין להרגיש אטום. מה ההבדל בין לדעת רעיונות רוחניים לבין להפוך לאדם שמסוגל לפגוש אותם באמת. דיברנו על ספירת העומר, על תיקון המידות, על היחס בין כלי לאור, ועל האפשרות שהאדם המודרני כבר לא באמת מחפש אמת אלא רק חוויה רוחנית נעימה.

הראל סקעת- ״לקח לי שנים להבין ממה אני מפחד״

הראל סקעת הגיע לשיחה על אמונה, זהות, הצלחה והפער בין החיים הציבוריים לחיים האישיים. במקום להישאר רק באזור של מוזיקה וקריירה, ניסינו להבין איך נראית מערכת היחסים שלו עם רוחניות ועם שאלות של משמעות בתוך החיים עצמם. דיברנו על הילדות בבית מסורתי, על היחס לדת, ועל ההבדל בין אמונה שמגיעה מפחד לבין חיפוש רוחני שמגיע מסקרנות ורצון להבין. הראל דיבר בכנות על התחושה שלו שאלוהים הוא לא רעיון תיאורטי אלא משהו מוחשי שהוא פוגש בחיים שלו, ועל הדרך שבה זה שינה את היחס שלו להצלחה, לשליטה ולצורך להוכיח את עצמו. ניסינו להבין גם מה קורה לאדם שנכנס לתודעה הציבורית בגיל צעיר. איך שומרים על עצמך כשהחיים הופכים לחשופים כל הזמן? האם הצלחה באמת ממלאת את מה שחסר בפנים? ומה המחיר של חיים שבהם תמיד מסתכלים עליך מבחוץ? השיחה נגעה גם בפחדים, בחרדה, בבדידות, בצורך באישורים מהסביבה, ובניסיון לבנות זהות שלא תלויה רק במה שאנשים חושבים עליך. לאורך הפרק הראל מתאר תהליך אישי שהוא עבר בשנים האחרונות והדרך שבה הוא לומד להסתכל אחרת על עצמו ועל החיים. בין הנושאים שעלו בפרק: אמונה ואלוהים הצלחה וחרדה העולם של תעשיית הבידור זוגיות ובדידות רוחניות ללא מסגרת דתית החיפוש אחר משמעות בעולם מודרני

הדיבייט הגדול- משה פייגלין ותום וגנר- האם אפשר לעשות שלום עם הערבים

בפרק הזה אני מארח את משה פייגלין ואת תום וגנר לדיבייט ממוקד וטעון סביב שאלה אחת: האם יתכן שלום אמיתי עם האסלאם בכלל, ועם הפלשתינים בפרט. השיחה נוגעת בהבדלים בין תפיסה מערבית של שלום כהסכם אינטרסים לבין תפיסה דתית שמבוססת על אמת מוחלטת ושליחות. פייגלין טוען שהקונפליקט אינו רק טריטוריאלי אלא תיאולוגי עמוק, ולכן פתרונות פוליטיים קלאסיים עלולים לפספס את שורש הבעיה. מנגד, וגנר מבקש להבחין בין אידיאולוגיה דתית לבין המציאות האנושית בשטח, ולשאול האם ניתן לייצר הסכמות גם בתוך פערים עמוקים. לאורך הפרק אנחנו בוחנים את ההיסטוריה של ניסיונות השלום, מה ניתן ללמוד מהם, והאם הכישלונות מעידים על מגבלה עקרונית או על טעויות יישום. עולה גם השאלה האם ישראל צריכה לשאוף לשלום בכל מחיר, או שיש מצבים שבהם חתירה לשלום דווקא מחלישה את היכולת לשרוד. בהמשך נכנסים לעומק היחס בין זהות, אמונה וכוח, ומה המשמעות של הכרה הדדית בין עמים שמחזיקים בנרטיבים סותרים. הדיון לא מנסה לייפות את המציאות אלא לשים את המחלוקת על השולחן כפי שהיא, עם שאלות קשות על גבולות האפשרי ועל המחיר של אשליות. שאלות מרכזיות שעלו בפרק: האם ניתן ליישב בין תפיסת שלום מערבית לבין תפיסת עולם אסלאמית קיצונית? האם הסכסוך הוא פוליטי או דתי? מה ניתן ללמוד מכישלונות הסכמי העבר (אוסלו בעיקר)? האם חתירה לשלום בכל מחיר מסוכנת?

מאחורי הקלעים של משפחות החטופים- מה לא מספרים לציבור? שמעון אור

מה באמת קורה בתוך משפחות החטופים כשהמצלמות נכבות והסיסמאות נעלמות? בפרק 154 אני יושב עם שמעון אור, דוד של אבינתן שהיה חטוף בעזה, לשיחה שמנסה לפרק את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על המאבק הזה. דיברנו על הפער בין מה שמוצג לציבור לבין מה שמתרחש בפועל בתוך המשפחות עצמן. שמעון מתאר מציאות של מחלוקות פנימיות, לחצים כבדים, והחלטות שהתקבלו מתוך מצוקה מתמשכת. נגענו גם ביחסים בין המשפחות לבין המדינה והמערכת הפוליטית. השיחה התקרבה גם לשאלת המאבק הציבורי עצמו האם הוא באמת שירת את המטרה של החזרת החטופים או שהוא יצר אפקט הפוך. שמעון מעלה נקודות שלא תמיד נוח לשמוע אבל קשה להתעלם מהן. במהלך הפרק ניסינו לענות על חמש שאלות מרכזיות: מה לא סיפרו לציבור על מטה החטופים? איך התקבלו ההחלטות במטה ? ואיזה מחיר אישי שילמו חלק מהאנשים?

תמיר דורטל על מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית- פרק 153

בפרק 153 אני מדבר עם תמיר דורטל, מקים ערוץ על המשמעות, על הדרך שבה השיח הפוליטי בישראל מתנהל בפועל ולא איך שהוא מוצג בתקשורת. אחת הנקודות המרכזיות שעלתה היא ההבדל בין כוח לבין השפעה. תמיר טוען שמי שנכנס לפוליטיקה כדי לצבור כוח מהר מאוד מתיישר עם המנגנון ומוותר על עקרונות, בעוד שמי שמנסה להשפיע מבחוץ משלם מחיר אבל שומר על חופש מחשבה. דיברנו על הפחד של אנשי ציבור שמפחדים לצאת נגד הקו המפלגתי שלהם וכמה חברי כנסת בפועל הם חלשים. עלו בפרק שאלות נוספות: האם בכלל אפשר להיות פוליטיקאי חופשי בתוך מערכת שמבוססת על שליטה ומשמעת? האם הציבור עצמו מחזק את החולשה הזו כשהוא מתגמל נאמנות למחנה במקום חשיבה עצמאית? ומה צריך לקרות כדי שנראה כאן הנהגה שמוכנה לקחת סיכון אמיתי? למה אדם שמגדיר את עצמו ימני או שמאלי יגן על החלטות שהוא בעצמו לא מסכים איתן רק כי הן הגיעו מהמחנה שלו? האם יש בכלל אפשרות להיות אדם פוליטי בלי להיכנס למערכת המפלגתית? ומה המחיר האישי של מי שבוחר לא לשחק את המשחק הזה?

1 of 17