ענת וקסמן על ההצגה החדשה בתיאטרון הקאמרי בה היא משחקת "מי בעד" ועל הנושא הכל כך חשוב שההצגה מביאה בהתמודדות של החברה אל מול מתמודדי נפש ועל החיבור הפרטי אליה בנקודת הזמן הזו, ועל השנתיים וחצי האחרונות בחייה בה היא עצמה התמודדה עם דיכאון עמוק.

על הבת שלה ששמעה את הקול הכבוי שלה, הפסיכיאטר שלא באמת ראה אותה והקפיץ לה את המינון בכדורים ועל מה שהרגישה כשהגיעה לאשפוז יום במחלקה ב"איכילוב" וראתה את שאר המטופלים.

על הפער שהרגישה בין מי שהייתה כשחקנית לפני המחלה לבין מי שהיא היום כאדם והטלטלה שעברה מהמקום המצחיק והשמח שהייתה בו בחייה לפני שהדיכאון הגיע, הקושי בלהיזכר בענת המצחיקה שהייתה אז ועל הנכות שנוצרה במקום הזה.

על החזרה לבמה, והקושי בהצגות אחרי מה שעברה בזכירת הטקסטים והלחשנית שהייתה באוזן שלה בהצגות הראשונות.

על הבית שבו גדלה כבת להורים מרקעים שונים, אבא נכה צהל עם הנכות ביד, הקושי שלה בקבלה שלו הבושה שהרגישה מול הסביבה עם ...