יש דברים שרועדים מתחת לכל טקסט לפני שהם מתפרצים.

ישבתי עם הילה תומר – במאית שיצירותיה נוגעות במקומות שבדרך כלל שמורים לרגעים הכי קיצוניים בחיים, וגורמות להם לקרות על הבמה, ערב אחרי ערב.

בפרק הזה: מה הילה מחפשת בטקסט לפני שנכנסת לחזרה הראשונה, איך היא מזהה את מה ש"רועד מתחת" בדמות – ואיך היא מחברת את זה לשחקן בלי להפוך את החדר לספה של פסיכולוג. על "ואני לא יכולה לשנות את זה" – הצגה בדירת מגורים שהפכה ליצירה הקרובה ללבה ביותר. על site-specific כשפה אמיתית לעומת גימיק. ועל הצעד הגדול הבא שמחכה לה.

שיחה על היצירה כתנועה פנימית – ועל הסוד שמאחורי הרגע שבו שחקן ומחזה נכנסים לקליק.

בהנחיית אלדר עיני | מוזיקה: רונן ירקון

נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן:  ...