הקונגרס הישראלי

by THE ISRAELI CONGRESS

פודקאסט ההסכמות של הקונגרס הישראלי

Podcast episodes

  • פודקאסט ההסכמות – פרק 3: מיה אוחנה מורנו

    פודקאסט ההסכמות – פרק 3: מיה אוחנה מורנו

    בפרק השלישי של פודקאסט ההסכמות שוחח ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, עם מיה אוחנה מורנו, שעמדה בראש המיזם "אנשים אחים אנחנו", על האפשרות לייצר שיחה בחברה שסועה ועל שיקום האמון שנשברכמה ימים לפני יום הנישואים שלה, באוגוסט 2006, קיבלה מיה מורנו הודעה ששינתה את חייה: בעלה, סא"ל עמנואל מורנו, נהרג בפעילות מבצעית בלבנון. מאז ועד היום מקדישה מיה את חייה לאיחוי הקרעים בעם, ולבניית קשרים בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.בשיחה עם ד"ר עו"ד גלעד וינר סיפרה מיה על המסע האישי שעברה מהילדות במשפחה חילונית בחצי האי סיני והפינוי ממנו בגיל תשע, דרך החזרה בתשובה והחיים בגוש קטיף, הנישואים שנגדעו אחרי שבע שנים בלבד, והמורכבות של החיים מאז. "השכול שינה אותי. אני חושבת שיש משהו בשבר של הלב, שמאפשר ליותר דעות להתקיים בתוכו. אני יודעת שזה קורה אצלי פיזית ממש. הלב שלי שבור, ומשהו קורה בשבר, שמאפשר ליותר דברים להיכנס פנימה. אני לא נעולה על דעה אחת".כיום, עוסקת מיה במציאת האיזונים בין העמדות השונות, ובפיתוח של יכולת ציבורית להכיל את המורכבויות שיש בכל אחד ואחת ומאיתנו. "רק כשאני אכיר בערך ובחשיבות של העמדה שלך, ואתה תכיר בערך ובחשיבות של העמדה שלי, יהיה איזון. ואני חושבת, דרך אגב, שהאיזון הזה הוא הנושא של הוויכוח. למה אנחנו מזדעקים פה – האם יש איזון? האם נשבר האיזון? איך נראה האיזון? ההבנה שנדרש איזון, ושאין כאן קול אחד שרק הוא צודק, היא השיח שאליו אנחנו צריכים להגיע".אז איך עושים את זה? מיה אוחנה מורנו עוסקת בפרקטיקה. בעת הקלטת הפרק עמדה מיה בראש המיזם "אנשים אחים אנחנו" שמפיק מעגלים בוני אמון בכל רחבי הארץ. כל מעגל מורכב מכ-20 אנשים, בעלי דעות מגוונות, שנפגשים פעמיים לשיחה כנה באורך מצטבר של תשע שעות. "המפגש הראשון הוא בדרך כלל מאוד סוער ברמה של 'טוב, בכלל לא בטוח שיש לנו עניין בזה'. המעגל השני הוא בדרך כלל מעגל הרבה יותר עמוק. אנחנו שואפים להפגיש כמה שיותר אנשים פנים אל פנים, לשיח שהוא בהתחלה מאוד רגשי, אבל המטרה היא בסוף להגיע למשהו יותר פרקטי". כיום, היא עומדת בראש מיזם חדש בתחום.גם למול הרוחות הסוערות בחברה הישראלית היום, אוחנה מורנו נשארת אופטימית. האופטימיות שלה נובעת ראשית כול מאמונה שאין ברירה אחרת: "יש לנו רק מדינה אחת. אין לנו עוד אופציה. אי אפשר לבנות פה שני בתים. חורבן כבר עברנו פעמיים, אז אנחנו יודעים איך גם זה נראה בהיסטוריה שלנו כעם". עם זאת, היא טוענת בתוקף, האופטימיות שלה נסמכת גם על המפגש הכן שלה עם המציאות: "'אני כל הזמן פוגשת לבבות של אנשים ואת הרצון שלהם לקשר. זה העולם שאני נמצאת בו, זה מה שאני פוגשת כל הזמן. לדעתי, גם מה שקורה היום ברחובות זו לא זעקה של 'אנחנו ננצח, אנחנו נוכיח, ואנחנו נראה לכם שאנחנו צודקים' אלא זעקה על הדבר המאוד יקר שקוראים לו מדינת ישראל".גם כשהמשימה נראית בלתי אפשרית, אוחנה מורנו קוראת לחשיבה יצירתית, ולאומץ מול האתגר. היא לוקחת דוגמה מעולם המבצעים המיוחדים, תחום העיסוק של עמנואל ז"ל: "במבצעים מיוחדים, מגדירים לך משימה. אתה יכול להגיד שזה לא אפשרי, אבל לא שאלו אותך אם זה אפשרי, אמרו לך מה אתה צריך לעשות, ואתה תמצא את הפתרון. אני מרגישה שבמציאות שאנחנו נמצאים בה היום, כולנו נכנסנו למרחב המ"מ. בואו נצא מהקופסה, נתחיל לחשוב יותר יצירתי, ונפסיק לפחד משינוי".

  • פודקאסט ההסכמות – פרק 2: ד"ר יוליה אלעד שטרנגר

    פודקאסט ההסכמות – פרק 2: ד"ר יוליה אלעד שטרנגר

    בפרק השני של פודקאסט ההסכמות שוחח ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, עם ד"ר יוליה אלעד שטרנגר על הלכידות בעם: איך מודדים אותה מחקרית, האם היא אפשרית, וכיצד אפשר לנסות לייצר אותה? אחד מעמודי התווך של הקונגרס הישראלי הוא מדד ההסכמות: מחקר שמודד את לכידות החברה הישראלית לאורך זמן. מי שמובילה את המחקר, שמאחוריו עומדים כמה וכמה חוקרים, היא ד"ר יוליה אלעד שטרנגר. יוליה, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, מתמחה בפסיכולוגיה פוליטית. בשיחה עם ד"ר גלעד וינר, מנהל הקונגרס, סיפרה ד"ר אלעד שטרנגר על מדד ההסכמות, על המסקנות שאפשר להסיק ממנו, ועל ההשפעה שלהן על הקונגרס הישראלי ועל החברה כולה. "מדד ההסכמות בוחן את הלכידות הישראלית בארבעה ממדים: הסכמות בין קבוצות שונות על נושאים במחלוקת; היחסים בין המגזרים השונים; מידת שיתוף הפעולה שלהם להשגת מטרות משותפות; והמידה שיש ביניהם זהות משותפת", הסבירה אלעד שטרנגר. ארבעת הממדים האלה וההבדלים ביניהם, לטענתה, משפיעים גם על השאלה אם הלכידות בחברה בכלל אפשרית: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – מה האידיאל? מה זו לכידות? האם לכידות היא שבסופו של דבר נוכל לחיות זה עם זה בצורה הרמונית או להגיע להסכמות על סוגיות במחלוקת? או אולי להרגיש שכולנו אחד?" נושא מעניין שעלה בפרק הוא "זליגת שסעים". החברה הישראלית מחולקת לארבעה שסעים מרכזיים: השסע העדתי (אשכנזים-מזרחים, עולים ועדות נוספות), האידיאולוגי (ימנים-שמאלנים), הדתי (דתיים-חילונים) והלאומי (יהודים וערבים בישראל). אבל מלבד השסע הלאומי, שמכיל מורכבויות משלו, יתר השסעים זולגים זה לתוך זה, משפיעים זה על זה ומטשטשים זה את זה. על רקע סבך השסעים, נחלקת החברה הישראלית לארבעה שבטים: המגזר הערבי מחד גיסא, ושלושה שבטים בתוך הציבור היהודי מאידך גיסא. זיהוי והגדרת שלושת השבטים האלה נעשה, בין השאר, בעזרת למידת מכונה על הנתונים של מדד ההסכמות. שלושת השבטים הם השבט היהודי, אשר רואה את עצמו כיותר ימני משמאלני, יותר דתי מחילוני, ויותר מזרחי מאשכנזי; השבט הישראלי, שרואה עצמו יותר שמאלני מימני, יותר חילוני מדתי, ויותר אשכנזי ממזרחי; ובאמצע, ביניהם, יש את אנשי השבט היהודי-הישראלי, שמזהים את עצמם בזהות אמצע של כל אחת מהחלוקות האלה: בין ימנים לשמאלנים, בין חילונים לדתיים. שבט זה, שהוא כשליש מהציבור היהודי, יכול לשמש מפתח לבניית הסכמות מישראל, כיוון שבכל מחלוקת הוא נוטה לצד המתון. לסיום, התייחסה ד"ר אלעד שטרנגר לאפשרות להגיע להסכמות בכל זאת: "מכאן אנחנו יכולים ללמוד שאם אנחנו רוצים לגשר על השסעים בחברה הישראלית, צריך להביא את הזהויות האלה לשולחן, כפי שהן. המטרה היא לא להגיד לאנשים תתעלמו מהזהות שלכם ותנסו לראות במה אתם דומים, אלא, איך אנחנו יכולים לחיות עם השוני הזה".

  • פודקאסט ההסכמות פרק 1: שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין

    פודקאסט ההסכמות פרק 1: שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין

    פודקאסט ההסכמות פרק 1: שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין בפרק הראשון של פודקאסט ההסכמות שוחח ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי, עם שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין על הקיטוב הפוליטי, מערכת המשפט, ועל תפקידה של המנהיגות בהגעה להסכמות כבר חמישים שנה שאליקים רובינשטיין משקיע את זמנו ואת מרצו בעשייה ציבורית וחברתית. הוא היה מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, הוא השתתף בצוותי המשא ומתן של ישראל כמעט בכל תהליכי השלום, ואף הוביל את המשלחת בחתימת הסכם השלום עם ירדן, ולבסוף כיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. מאז פרש מכס השיפוט, הוא עוסק בנושאים חברתיים במגזר השלישי, ובין היתר משמש ראש הפורום המייעץ של הקונגרס הישראלי. בשיחה עם ד"ר גלעד וינר, מנהל הקונגרס, התייחס רובינשטיין למצב של מערכת המשפט שאותה הוא רואה כ"לא מושלמת, כי היא אנושית", אך בשורה התחתונה היא "נכס אסטרטגי של מדינת ישראל, שנמצא כיום בסכנה". התיקון העיקרי שמערכת המשפט זקוקה לו, לפי רובינשטיין, הוא בכלל ביעילות המערכת שכן "לדעתי, לאזרח שלא מתקשקש בפוליטיקה, אלא זקוק לבית המשפט, יותר חשוב שהקצב יהיה מהיר, שהתיק יוגש וייגמר". רובינשטיין מתעקש להישאר אופטימי ולחתור להסכמות. "אני באופן אישי מאמין שאפשר להגיע להסכמות בכל נושא. כי הפערים האמיתיים בנושאי הליבה של ניהול המדינה ניתנים לגישור. המחלוקות הן בשוליים". את האופטימיות שואב אולי רובינשטיין מהניסיון העשיר שיש לו במשא ומתן ובהגעה להסכמות היסטוריות. בשיחה, סיפר על האתגרים שנצבו בפניו בהסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים, ועל הדרכים להתגבר עליהם. "המילה כבוד היא מאוד חשובה, גם פנימית וגם חיצונית. ישנו המושג ההלכתי 'כבוד הבריות'. כשאתה מדבר עם צד אחר, פנימי או חיצוני, אתה צריך לכבד אותו, גם אם אתה חולק עליו". נוסף על כך, המליץ השופט רובינשטיין על יצירתיות, ועל מנהיגות חזקה. אחד הנושאים שחשובה בו ההסכמה הוא מעמדם של ערביי ישראל. רובינשטיין התייחס לכך, וסיפר על הניסיונות להגיע לפשרה בנושא חוק יסוד הלאום: "אני מאוד מצטער על זה שלא הכניסו שוויון אינדיווידואלי לחוק יסוד הלאום או לחוק יסוד כבוד האדם. הייתי מעורב בניסיון להגיע לנוסחה שלא תפגע בליבה של חוק יסוד הלאום, ויחד עם זה תיתן תחושת שותפות לערבי הישראלי, וזה ממש לא בשמיים". לבסוף, הזכיר השופט רובינשטיין את החשיבות בחתירה להסכמות: "אין לנו הלוקסוס לחשוב שאי אפשר להגיע להסכמות חשובות, פנימיות וחיצוניות", והתייחס גם לתפקיד של האזרחים, מימין ומשמאל, שרוצים לחתור להפסקת החיכוך: "לפי דעתי, אזרח צריך, מלבד חייו הרגילים, גם להביע את דעתו. והיום העולם פתוח להבעת דעות יותר מאי פעם". *הפרק הוקלט בדצמבר 2022, ומתייחס לאירועים שהתרחשו באותה עת.