כל האפ'ס & דאונ'ס של חרבות ברזל.
תוך כדי המילואים אני זוכרת שהיו לי שיחות עם אנשים שכל פעם תהיתי למה הן לא מוקלטות. נחשפתי לסיפורי מלחמה כל כך שונים אבל בכולם הייתה מעין שותפות גורל אחת... וזה בדיוק הפודקאסט הזה.
החלטתי שאני רוצה לייצר במה שתתעד, תשמר ותחשוף סיפורי מלחמה אישיים, כך שיהיו זמינים ונגישים בכל זמן ובפלטפורמה אחת. קניתי ציוד, למדתי להקליט, לערוך, להפיץ ועוד פעלים של בלוגרים. אני ע ...
... Read more
דורית וולפסון היא יועצת קריירה, מנטורית לחיפוש עבודה ומרצה. בפרק הזה, דורית חושפת אותנו לתהליך המיוחד אותו עובר כל נועץ שמגיע אליה ומחברת אותנו להקשר העמוק שבין חיפוש העבודה לנבכי הנפש. ולנבכי הנפש יש משמעות עצומה בהתפתחות האישית שלנו. בייחוד בתקופת המלחמה המטלטלת. דורית צוללת איתנו בדרכה הנעימה והממוקדת, אל מושגים כמו 'צמיחה פוסט טראומתית' ומסבירה לנו מדוע דווקא בעתות משבר, או ברגעי התנתקות ממושכת מהשגרה כמו מילואים או פינוי מהבית, טמונה הזדמנות גדולה להגשמה עצמית. האם אני במקום הנכון? האם שינויים תעסוקתיים במלחמה הם סיכון? מה מצבו של שוק העבודה היום בכלל לאחר ההסתגלות למלחמה ומאיפה להתחיל לגשת לכל השאלות האלו? מזל שדורית ענתה על הכל :)
עם תחילת המלחמה, פינתה הממשלה ישובים רבים בצפון, ביניהם מטולה, המושבה הצפונית ביותר במדינת ישראל שגובלת עם לבנון מצפון, ממזרח וממערב. ליה היא אחת מתוך כ-2,000 תושבים שנאלצו להעתיק את מגוריהם לערים אחרות בישראל. ליה מספרת לנו על החיים במטולה שלפני השבעה באוקטובר, קהילה קטנה ושורשית שמשלבת חיים פסטורליים לצד איום ממשי ומתמשך. היא משתפת על יום הפינוי והגלגולים שעברה מאז עם בעלה ובתה התינוקת, על האתגרים היום יומיים וההשתדלות להתקדם, לחיות ולנהל שגרה, לצד הגעגוע לבית. איך משפיע הפינוי על הנפש, על התא המשפחתי, איך חולמים על התפתחות אישית כשהאדמה מתחת רועדת. איך מתרכזים ומשתקעים במיקום הנוכחי לצד התעדכנות בלתי פוסקת במה שקורה במקום בו נולדה, גדלה וחיה, איך מבקשים פתאום עזרה ומה היה הכי חסר לה בקבלות הפנים שחיכו לה, בערים אחרות בישראל. ליה בעיקר מבקשת להזכיר, שכ-120 אלף מפונים מהצפון, עדיין חיים בינינו, המורכבות היא אדירה, היא מדגישה. וכשאין צפי ברור לחזרה, היא מזכירה לנו להושיט יד זה לזו ולהיות קשובים.
אולי פרק הסגירה המדויק ביותר לימים האלו של האבל, הזיכרון והעצמאות. השיר "יש עוד חיים" נכתב והולחן ע"י רועי מכלוף, זמר, יוצר ומפיק מוזיקלי. יש בו קצת מכל הקשת שכולנו חווים כאן מאז אותה השבת ובמיוחד בשבוע האחרון; כאב, כעס, דאגה, גאווה, בושה, אופטימיות ותקווה. מכלוף מספר על השתלשלות האירועים הפרטית שלו בימים הראשונים של המלחמה, מביקורי הפצועים ועד לרגע שבו התיישב לכתוב את השיר הכי בועט ולא מתנצל של המלחמה. הוא משתף בתחושות ובהשפעה שלהן על המוזיקה ועליו, בסיפור שמאחורי מילות השיר והחזרה לבמות לאחר השבעה באוקטובר. וגם מעניק לנו אחלה של הפוגה עם שיח פתוח על גלגולי הדרך בקריירה שלו עד כה. "יש עוד חיים" מבוצע ע"י מכלוף יחד עם עברי לידר. רוצו לשמוע את השיר! *ב-2/7/24 מכלוף במופע להקה חשמלי בתל אביב!
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תשפ"ד-2024. הפרק מוקדש לזכרו של סרן במיל' שאולי גרינגליק, בנם של רות וצביקה, אחיהם של רותם, מיכל רועי ודניאל. שאולי נפל בקרב ברצועת עזה ביום י"ד בטבת תשפ"ד, 26.12.24, במלחמת חרבות ברזל. בן 26 היה בנופלו. רותם, אחותו הגדולה והבכורה במשפחה, מספרת על שאולי כפי שהיה בעיניה וכפי ששמעה עליו מפי סובביו. מלא חיים, אהבה, ערבות הדדית, הומור וסטייל. על החיים שהיו לפני, כמשפחה מוזיקלית, החלום של שאולי לשיר והאודישן שהותיר אחריו ב"כוכב הבא" לפני שבחר לפרוש מהתחרות בשביל להילחם לצד חבריו בעזה. היא צוללת איתנו, בקסם האישי שלה, אל הרגע שבו פתחה את הדלת לקציני הנפגעים ולכל מה שהשכול הביא איתו לחייה. ובעיקר, מבקשת להעביר מסר אחד חשוב-אחדות! בשמה ובשם אחיה, שאהב כל אדם באשר הוא אדם. יהי זכרו של שאולי ושל כל הנופלים והנופלות בהגנת המולדת ובפעולות האיבה, בהיסטוריה של מדינת ישראל ובמלחמה הנוכחית, ברוך. בתקווה, שלא יהיו עוד. חיבוק גדול למשפחות השכולות, ביום הזיכרון הזה כולנו משפחה שכולה אחת גדולה. *משפחת גרינגליק עורכת ברחבי הארץ מופעים מוזיקליים ומעוררי השראה, בשילוב עם תכני זוגיות, תקומה, חינוך ועכשיו, גם שכול. ניתן למצוא את ההופעות בחיפוש באינטרנט ולרכוש כרטיסים.
עד השישה באוקטובר, חיים רובינשטיין היה יועץ אסטרטגי ומומחה לניהול משברים. בשבת השחורה בבוקר, מבלי שהבין עדיין את ממדי האסון, הוא לקח על עצמו את משימת חייו. חיים, ממקימי מטה משפחות החטופים ודובר המטה לשעבר, משתף בגילוי לב על מאחורי הקלעים של מטה המשפחות, מאותו יום שבת ארור ועד לחמישה חודשים אחר כך, כשבחר לסיים את תפקידו. מדוע עזב? מה דעתו על שם הפודקאסט הזה? כיצד קמה כיכר החטופים? אילו הזדמנויות פספסנו והאם מדינת ישראל עושה הכול כדי להשיב את מי שעדיין שם? על הליווי של המשפחות, ההתנערות מכל תיוג פוליטי, החזרה לחיים וללקוחות הפרטיים ועל ההתעקשות, למרות שלקח על עצמו את החזית הכי רגישה וחשובה במלחמה הזו, שהסיפור זה לא הוא. #BringThemHome. 🎗️