ישבתי לשיחה עם שנטל כהן, שחקנית ויוצרת שלוקחת את המונח "טוטאליות" עד הקצה. דיברנו על הפחד והאדרנלין של עמידה לבד על הבמה, ועל הדרך שבה היא מצליחה להפוך נושאים מורכבים וטעונים עם אלימות לחומר גלם של אמנות מזוקקת וחשופה.

שנטל שיתפה בכנות על המעבר המנטלי הקיצוני שנדרש בין החיים האישיים לבין הדמויות שהיא מגלמת, ועל התובנה הפשוטה אך העמוקה שכל מה שהעולם הזה צריך זה שכל אחד פשוט ימצא את מה שהוא הכי טוב בו – ויתמיד. שיחה על אומץ, על הקשבה לגוף, ועל הקסם שקורה ברגע שבו מפסיקים לפחד ופשוט קופצים לתוך היצירה.

בהנחיית אלדר עיני | מוזיקה: רונן ירקון

נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠ ...