עדי סופר תאני היא מנכ״לית פייסבוק ישראל. בשיחה עם אברום הם מדברים על כתיבתו של אייזק אסימוב, שאביה ז״ל של עדי הכיר לה. עדי בחרה להתמקד ב׳המקצוע׳, טקסט שבו מתאר אסימוב את הלימודים במאה ה-65 שבהם המכונה תגדיר לכל ילד מה המקצוע שלו. הטכנולוגיה היא הזדמנות, והיא מאפשרת לבני-האדם לעשות את מה שרק הם יכולים לעשות. לחשוב מחוץלקופסה, לשאול שאלות. וגם: פגישות העבודה השבועיות של מארק צוקרברג ותרבות ארגונית שמעודדת שאילת שאלות כי זה מה שלוקח את החברה (וגם את האנושות) קדימה.
פרופ׳ מנחם לורברבוים הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. בשיחה עם אברום הם חוזרים לטקסט המקראי בימי שפוט השופטים וייסוד המלוכה בישראל. פוליטיקה בימי המקרא ״פוליטיקה מתחילה כשאנחנו חושבים איך צריך לארגן את חיינו״, דמותו של שמואל ״דמות יחודית במקרא, יש לו שתי קריירות, שופט ונביא החצר של המלך הראשון״, גדעון והעמדה התיאוקרטית ״דה לגיטימציה של פוליטיקה אנושית לאורך כל הדרך, היחס של משילות הוא רק בין הקב״ה לעם ישראל״. וגם: מה זה אומר על הציונות הדתית של ימינו?
פרופ׳ ניסים מזרחי הוא סוציולוג ואנתרופולוג ישראלי. בעבודתו הוא עוסק בסוציולוגיה של הדעת, הרפואה והתרבות; גבולות חברתיים, זהות, מוסר, צדק חברתי ליברליזם ופוסט-ליברליזם. השיחה נסובה סביב המאמר המכונן של ביאליק ׳גילוי וכיסוי בלשון׳ שפורסם ב1915 ועוסק במשמעותן של מילים. הפיכה של השפה עצמה למושאהתבוננות. סמלים ותיווך המציאות. הביקורת האנליטית שיוצרת ״הזרה״ הפיכת המוכר לזר והיכולת לחשוב שמה שאנחנוחשבנו שהוא שקוף לעצמו אפשר לפתע להתבונן בו. השמאל הליברלי, האימוץ של עמדות כעמדות מוצא והזרג׳וניזם.
פרופ׳ ישראל קנוהל הוא מבכירי חוקרי המקרא. הוא ראש הקתדרה למקרא באוניברסיטה העברית. חיבר 11 ספרים. בשיחה עם אברום, ערב שמחת תורה ״חג בבלי במקורו״, הם יורדים לעומקה של דמותו משה רבנו כפי שמשתקפת בספר ״דברים״. משה, שגדל בבית פרעה והוא אחד מהפרעונים בשושלת הרעמססית, הוא עברי שנחשף לתרבות הגויים ולמד ממנה. כך אפשר להגביל אותו לדמותו של הרצל שסבו היה גבאי בבית כנסת בסרביה אבל הוא גדל ברקע מתבולל. הם נוגעים גם במשפטו של ישו שהגישות השונות בתורה באות בו לידי ביטוי בצורה מובהקת, האבחנה של ניטשה אודות מנהיגים שהולכים נגד הממסד המושחת והשיחה שהייתה לו עם פרופ׳ ליבוביץ׳ המנוח אודות ההיבטים הרמב״מיסטים בתורת הכהונה שלדידו אינה מאמינה בהשגחה פרטית וגאולה.
אלי דן הוא יהודי חרדי, בוגר ישיבת פוניבז׳. אביו מגאנה, אמו יהודיה מטורקיה (משפחת בכר). סיפור החיים שלו מיוחד, אבל בשיחה עם אברום הם פחות נוגעים בו ומקדישים זמן לתפיסת העולם היחודית של אלי, התורנית מצד אחד ומצד שני רוחשת כבוד רב גם לחוכמת הגויים. בין היתר הם משוחחים סביב מסכת תענית, עוברים לתפיסה החרדית שבה לדידו של אלי יש מודעות גדולה למגבלות הכוח והערכה גדולה למוסדות המדינה ולצבא. נוקשות הישיבות האשכנזיות אל מול הרכות הספרדית בפסיקה, הסיפור המפורסם שנקשר בשמו של החזון אי״ש ״איזה נס שיש מדינה ועדיין אפשר לאפות מצות״ ותפיסת עולמו התורנית של הרב עובדיה יוסף המנוח שנטש את תורת הגולה של הבן איש חי וגידל דורות של תלמידי חכמים על פי אמונתו שכוח דהיתרא עדיף.
אודהליה ברלין היא פסנתרנית וזמרת. כלת פרס שר החינוך לתרבות יהודית (2017). עבור אברום זאת הגרסה דינקותא והמוסיקה שנוגעת לו בנשמה. ביחד יצא פרק ששווה מאוד להקשיב לו, וגם ללינקים האלה 👇אחלה פניו https://youtu.be/nRbkwc9Dazwשיר של יום חולין https://youtu.be/yjLEBdMicIE
פרופ׳ עומרי בוהם הוא פרופסור לפילוסופיה בניו סקול בניו יורק. מומחה להגות קאנט. בשיחה עם אברום הם חוזרים ליכולת הבסיסית של האדם לחשוב בעצמו. הקשר בין בגרותו של האדם לנאורות ׳הנאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בו׳, ההבדל בין לחשוב לבין לדעת ׳בני האדם במקום להשתמש במחשבה שלהם עצמם, משתמשים באוטוריטות של אחרים׳. האומץ להביע עמדה והמחיר (הלא גדול יש לומר) שקאנט שילם על עמדותיו וההבדל בינו לבין שפינוזה ׳קאנט לא היה באופן גלוי שפינוזיסט׳. ההתפתחות של הדפוס והתקשורת והקשר למחשבה החופשית ׳לחשוב בשביל קאנט, זה היכולת שלי לדבר באופן ציבורי׳.
אלון פילץ הוא מנכ״ל ובעלים של דיזינגוף סנטר. בשיחה עם אברום הם נוגעים בספרים של קארל מאי ורומן גארי. הראשון השתמש ביכולת דמיון מופלאה בשנייה כדי לכתוב סיפורי בוקרים על מדינות שלא היה בהן תוך שהוא יושב בעצמו בבית סוהר. השני, באנושיות גדולה ויד-אמן כתב על הפחד והמאבק מפני הפשיזם בצרפת של מלחמת העולם השנייה. הם נוגעים בקפיטליזם קשוב, קיימות וצמחונות, העסקת עובדים וחזון סוציאל דמוקרטי, שעדיין קיים.
קובי מידן הוא מאנשי התרבות המובילים בישראל בשלושת העשורים האחרונים. תרגם לעברית את שירתו של לאונרד כהן בשני ספרים: ׳ספר הכמיהה׳ (כנרת זמורה ביתן 2007), ׳השירים׳ (כנרת זמורה ביתן 2009). בשיחה עם אברום, ערב יום הכיפורים, הם חוזרים אל השורות של לורקה ששכנעו את כהן להיות משורר, ההשפעה של ספר ישעיהו על חייו, המתח בין יהדות פרטיקולרית ואוניברסלית, תחושת השליחות הנבואית ׳נביא לאומות העולם מתוך היותו יהודי׳, ׳ספר רחמים׳ וההמשך לספר תהילים, תפילת ׳ונתנה תוקף׳ במחזור יום הכיפורים, היצרים, הנדודים והאי הידרה שביוון.
פרופ׳ אוריה שביט הוא חוקר חברות איסלאמיות באוניברסיטת תל אביב. השיחה נסובה סביב ׳אקדמות היסטוריות׳ של אבן ח׳לדון מגדולי ברוח הערבים בן המאה ה-14. על מושג ׳העצאבייה׳, החלוקה בין נוודים לאנשי הציווליזציה, התודעה הקיבוצית, הקידמה וההשחתה החומרית ומושג הנצח. המאבק מול המערב ׳אנחנו נביס את המערב מתוך חזרה לבסיס׳.