בפרק 3 שלנו נתייחס למורכבות של מערכות יחסים א-מונוגמיות בישראל דרך שלוש נקודות מבט מרכזיות: ההלכה, החברה והמשפט. בעוד שברמה החברתית קיימת מגמת פתיחות וצמיחה של קהילות ושיטות טיפול התומכות ביחסים פתוחים, העמדה היהודית-הלכתית שוללת מבנים אלו מכל וכל ורואה בהם פגיעה בערך הנישואין המקודש. במקביל, החוק הישראלי נותר שמרני ואינו מעניק הכרה רשמית לזוגיות שאינה בלעדית, דבר המייצר קשיים משפטיים בתחומי הירושה, הרכוש והמעמד האזרחי. בשל הפער בין המציאות המשתנה למערכות הממסדיות, המקורות מדגישים את החשיבות של הסדרים חוזיים פרטיים להגנה על זכויות בני הזוג. לסיכום, הטקסטים מציגים התנגשות בין תפיסות עולם מודרניות המקדשות הסכמה וחופש בחירה לבין מסגרות דתיות ומשפטיות מסורתיות.