גלוסקאסט - על ביטחון לאומי והיסטוריה צבאית

גלוסקאסט - על ביטחון לאומי והיסטוריה צבאית

di ד"ר מוטי גלוסקה

על הסכם הגז המתגבש בין ישראל ללבנון

באחריות מי הסכם הגז המתגבש וחלוקת הגבול הימי בין ישראל ללבנון? מוזמנים להאזין לפודקאסט שלי על ההסכם המתגבש.

על שילוב נכון של חרדים בשוק העבודה ולא בצבא

קראתי לאחרונה שבכירי ההייטק יכשירו 10,000 חרדים, ערבים ואתיופים לשוק ההייטק בתוך שנתיים - הידיעה הזאת מעודדת אותי מאוד ואני רוצה בהשראתה לדבר על "הוראת החרדים". מוזמנים להאזין.

שקיפות והפקת לקחים מפרוטוקולי הקורונה

למה חשוב כל כך להיות שקוף וגלוי לציבור? איך זה קשור להסקת מסקנות מפרוטוקלי הקורונה? כל התשובות בפודקאסט שלי.

על מכתבי אזהרה בנוגע לאסון מירון

למה מכתב אזהרה לראש הממשלה לשעבר ולמפכ"ל המשטרה זה אירוע כל כך דרמטי?

?מובילים לקטסטרופה - האמנם

"מובילים לקטסטרופה" - זו הייתה כותרת מאמרו של יוסי יהושע, כתב ידיעות אחרונות לענייני צבא, שתיאר לנו מצב שהתרחש בעת מבצע שומר חומות: בהיעדר מובילים, נמנע מבצע שתכנן צה"ל בחזית הדרום. הסוגייה הזו היא סוגייה חשובה, ומעמידה בלב השיח הלוגיסטי שקשור בניהול מלחמות. האם מדינת ישראל יכולה להילחם בו זמנית בשתי חזיתות שונות, בדרום ובצפון, דבר שיאלץ לבצע הנעה והעברת כוחות מהירה מחזית לחזית, פעולה שלוקחת בד"כ יום ואפילו יותר? וישנן כמובן גם שאלות נוספות שהגיע הזמן לפתוח: האם הצבא משקיע מספיק בלוגיסטיקה? כמה באמת דואגים לאנשים שעומדים מאחורי הציוד שמשמש ללחימה?

אילו סודות מחביאה מאיתנו המדינה במרתפי הארכיון שלה?

אילו סודות מחביאה מאיתנו המדינה במרתפי הארכיון שלה? ולמה אנו עתידים לשלם על כך ביוקר?

האם העורף מוכן למלחמה הצפונית הבאה?

האם העורף מוכנה למלחמה הבאה מול חיזבאללה? האם ההרתעה שנוצרה במהלך מלחמת לבנון השנייה עדיין קיימת?

העוול תוקן: מדוע האות על המערכה בלבנון כה חשוב?

אחר מאבק ציבורי אמיץ של לוחמים שיצאו מן הסבך הלבנוני, סוף סוף זה קרה: תקופת השהייה בלבנון הוכרה כמלחמה עם אות. מלחמת לבנון כבר אינה מלחמה אבודה – האות החמישי שלי על כיס החולצה.

כמה מילות פרידה מאדם מיוחד במינו - מרדכי (מורל'ה) בר-און

הוא ליווה את משה דיין בתקופה הקריטית של מבצע קדש, כתב נאומים עבור יצחק רבין והותיר חותם עז על ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל ממלחמת העצמאות ועד ימים אלה ממש - עד שהלך לעולמו. כמה מילות פרידה מאדם מיוחד במינו - מרדכי (מורל'ה) בר-און.

מלחמת יום כיפור: איפה נולד המונח המוכר – הקונספציה

יומן הלשכה של ראש הממשלה גולדה מאיר שנכתב על ידי מנכל הלשכה אלי מזרחי, והוא מתאר בפרקי זמן של דקות ושעות את ההתרחשויות בלשכה. היומן הוא מסמך מרתק, ומבחינתי העיון בו מתחיל ב-6 לאוקטובר, בשעה 3:40 לפנות בוקר, כאשר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ישראל ליאור מעיר את גולדה ומודיע לה על המכתב של צבי זמיר מלונדון ועל הידיעה ש"היום תפרוץ מלחמה". ב-9:00 התכנסו אצל גולדה מאיר אנשי המטבח בפעם הראשונה, ולמעשה עד התפטרותה של גולדה פעל המטבח הזה – מוסד שהיה מתכנס בכל מוצאי שבת. ככלל, ההחלטות שהיו מתקבלות בו היו מובאות לפורום "שרינו" ביום ראשון וקשה למצוא, אם בכלל, החלטה אחת שהתקבלה במטבחון ולא התקבלה בסופו של דבר הממשלה. אם כן, בשעה 9:00 הונחה בפני גולדה מאיר השאלה הראשונה: דדו דרש גיוס מילואים כללי ואילו דיין חשב שאפשר להסתמך על שתי אוגדות. ההכרעה התקבלה לטובת דדו ומכאן ואילך התחיל תהליך קבלת החלטות. באותו מעמד התקבלה ההחלטה לא לפתוח במכת מנע. בדיעבד צריך לבחון היטב את ההחלטה הזו, אבל ההיסטוריה לא מכירה את הביטוי "מה היה קורה אילו". יש עוד חידושים מעניינים ביומן של גולדה, כמו למשל המונח "קונספציה", שחשבנו שהגיע מוועדת אגרנט, הפציע כבר במטבחון של גולדה סביב נושא קו בר-לב.
2 di 3