Stagione 1
שוב חצינו את הכביש לסטודיו השכן ולקחנו אחת יצירות האנימציה המוצלחות של העשור הראשון של שנות ה2000. בזמן שטל ואני צוללים לתוך עלילותיו של שרק אנחנו מגלים תוך כדי כמה רבדים פילוסופים יש בסרט הזה, ובמקביל נהנים מכל הסתלבט שדרים וורקס מריצים על דיסני. שרק הוא סרט שיש בו הרבה מעבר לסתם סרטי אנימציה, דרים וורקס למעשה באים ומתאגרים את כל תרבות המיינסטרים ע"י שימוש בגיבור שהוא רחוק שנות אור מפרינס צ'רמינג, ומציגים לנו נסיכה שמהר מאוד מתגלה לנו שהיא לא תהיה חלק מהקאסט של ברידג'רטון. תוסיפו לזה את חמור שהוא דמות לא פחות מגאונית בדיבוב מושלם של ליאור כלפון (איצקו מרמזור) וקבלתם יצירת מופת שמאתגרת את דיסני בצורה טובה ביותר. האזנה נעימה!
בצפייה חוזרת בסרט ההמשך של מלך האריות, תמר ואני שמנו לב להמון קווי דמיון בין המציאות הישראלית הנוכחית לסיפור של הסרט. אם זה כבר סכסוך על אדמה ומשאבים, אוכלוסיה אחת שחיה בשגשוג אל מול אוכלסיה שחיה ברודנות ותנאי מחייה מחפירים. בצד החביב יותר של הסיפור אנחנו רואים כיצד קיארה וקובו מגשרים על הפערים, ומסרבים להיות כבולים להיסטוריה של הוריהם ולחתור לחיים משותפים בהם יש מקום לשני הצדדים. הצטרפנו אלינו ותגלו כיצד סימבה הפך לבומר על בסרט ההמשך, ולמה קובו הוא גרסת האריה של אביב אלוש ועידן עמדי.
לראשונה בפודקאסט יצאנו מחות לגבולות דיסני ועשינו פרק על סרט של דרים וורקס, וכמובן ששבאווירת חג הפסח התחלנו עם נסיך מצרים. אחד מסרטי האנימציה המוצלחים אי פעם, וגם אחד הסרטים המוצלחים שמעביר את סיפור יצאת מצרים בצורה כל כך מצויינת ומרשימה. רפי ואני צללנו לעלית הסרט לאחד הרקים היותר מצחיקים ומשעשעים שהקלטנו, דברנו קצת על משה הפרחח ורעמסס שהיה חייב לראות פסיכולוג וטפל בשגעון הגדלות שלו, הגענו למסקנה שמרים היא נשמה טהורה ושאהרון הוא סטייק שמתהפך בלי הפסקה, וגם איך סתי (הפרעה הראשון) מחבל לאישתו בחיים. האזנה נעימה! נ.ב. מצטער שהייתי מצונן ועל האפצ'י ב-01:22:00
פרק ראשון שהוא כולו מוקדש לסרט המשך. לאולפני הצנוע הצטרף אופיר נוביק היקר, בחור חובב דיסני משכמו ומעלה, דנו בתסביכי האבא של אלאדין, בגרידיות אליה נשאב קאסים, בזה שג'יני יכול לפתור כל בעיה אבל לא תמיד מתחשק לו והמלצנו לשלוח את סלוק באופן בהול לסדנה בשליטה בעצבים. לצערנו בסוף הפרק עדיין לא הצלחנו להבין למה קאסים רודף אחרי משהו חצי מחייו ואז זורק את לים, אבל לפחות הוא זכה להיות בחתונה של הבן שלו (ספק עם שם מתנה). האזנה נעימה!
חזרתי (לצערי) מיפן ונפגשתי עם תמר לפרק על הגרסה המצויירת של דיסני ל101 כלבים דלמטיים. תוך כדי הפרק הבנו שעם כמה שהסרט הזה משעשע מאוד, לא קיים סיכוי שהוא עובר מסך היום לאחר הסתכלות בוגרת על הסרט. עם זאת, הסרט אכן סרט כיפי לצפייה ביתית מכיל הרבה הומור, והרבה גינונים שכל מי שיש כלב במשפחתו יוכל להתחבר בקלות. הצטרפו אלינו לדיונים הביזאריים, הצחוקים וגם הניתוחים היותר רציניים שלנו, וכמובן איך תדעו כמה כתמים שחורים היו בסרט בדיוק אם לא תאזינו? נכון אפשר למצוא בגוגל אבל יותר כיף לשמוע אותי אומר את זה. מבטיח.
תמר ואני נפגשנו לדסקס על הסרט האהוב עלינו מבית פיקסאר. למדנו שלסרט המדהים הזה יש כמה וכמה רבדים, כמו השילוב בין חברות, קריירה, חיי אהבה והורות. תצטרפו אלינו לפרק משעשע וכיפי על מפלצות בע״מ. מפחידים כל בן ובת, כי לנו אכפת!
בעשור השני של שנות האלפיים דיסני חוו משבר איכות, משבר שהזכרנו בעבר בפודקאסט. באותה תקופה לשמחתינו דיסני קיבלו לראשונה תחרות ראויה מצד חברה מתחרה - דרים וורקס. הסרט שרק טרף את הקלפים בכל מה שקשור לסרטי אנימציה, ואיתו הגיע עשור של סרטים מוצלחים מצד דרים וורקס לצד סרטים שנחשבו בינוניים מהצד של דיסני. למזלם של דיסני, הסטודיו של פיקסאר הציל להם את העשור אבל דיסני כדיסני לא הצליחו להתרומם עד כמעט 2011/12. אז בואו נדבר קצת על התקופה הזו מה קרה שם, מה אהבנו יותר ומה אהבנו פחות, ונפרגן קצת לסטודיו המתחרה.
ההצעה לעשות פרק על מכוניות עלתה כמה פעמים ודי ויתרתי על הרעיון, אולי כי הסרט שייך לתקופה פחות נוצצת של דיסני-פיקסאר או אולי כי לא ראיתי אותו הרבה זמן, לשמחתי גיליתי שטעיתי ושזה אחד הסרטים בהם הדמות עוברת התפחות מאוד משמעותית (לטובה), ותוך כדי העלילה אנחנו מתפתחים יחד עם ספידי מקווין ולומדים שיעורים לחיים, ובין היתר מקבלים את המסר "ואהבת לרעך כמוך" ממכונית מירוץ.
קצת חגגנו את הפיכתו של מיקי מאוס לנחלת הכלל, ומיד המשכנו לפרק שהובטח לפני שלושה חודשים, ראינו קווי דמיון לא מחמיאים בין קוזקו ליאיר נתניהו, אבל גם ראינו כיצד הוא מתפתח ולומד לכבד את האחר. החלטנו פה אחד שקרונג הוא אחד החמודים בידסני ושאיזמה היא קרואלה דוויל על סטרואידים (ומפחידה יותר מן המקובל). אז תהנו מהפרק על אחד הסרטים היותר קומיים של דיסני. האזנה נעימה
ראלף ההורס זה סרט שראיתי בפעם הראשונה במיוחדת וגיליתי עוד סרט שבו ה"גיבור" רוצה משהו שלנו נראה כצורך מאוד בסיסי, אבל לא אין את זה. במקרה הזה ראלף פשוט מחפש חברים ואנשים שיקבלו ויכבדו אותו. הוא מחליט שבשביל זה הוא צריך מדליה אבל מוצא משהו הרבה יותר טוב ממדליה. וחשוב לא פחות הוא לומד לקבל את עצמו כמו שהוא. עכשיו רק נשאר להקשיב לנו איך חפרנו על זה במשך שעה :)