הנפשות הפועלות | Podcast en RSS.com

הנפשות הפועלות

por אלדר עיני

Artes escénicas Diarios personales

Temporada 1

כלי של אור | שיחה עם היוצרת הדר גלרון | פרק 35

ישבתי עם הדר גלרון - שחקנית, במאית, מחזאית, תסריטאית וקומיקאית - לשיחה שנעה בין הבמה בתל אביב לתיאטרון הלאומי בפראג, בין הצגות בחצרות בני עקיבא לפקסים שהגיעו מהרבנות בירושלים. הדר מספרת איך תיאטרון הפך אצלה לדרך חיים אחרי שעזבה את הבית, ואיך אמונה בלי דת מלווה אותה על הבמה עד היום. היא לוקחת אותנו מהסיפור מאחורי ההצגה הראשונה שכתבה תוך שלושה ימים, דרך "מקווה" שרץ כמעט 11 שנה בפראג, ועד לרגע שבו הבינה שהסוף של "הסודות" חייב להיות שונה בין הסרט להצגה. שיחה על יצירה, ועל ההומור שמלווה אותה גם ברגעים הכי כואבים - כי בלעדיו אי אפשר. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠⁠

מספיק חשוף, מספיק אמיתי | שיחה עם השחקן ניר שטראוס | פרק 34

השחקן ניר שטראוס פותח את הפרק במשפט שנשאר איתנו הרבה אחרי שהוקלט. בשיחה פתוחה ואישית הוא מדבר על מה שקורה כשהאור על הבמה יורד, על הפער שבין הדמות לבין עצמו, ועל הרגע המצמית ביותר שהוא מכיר בהצגת "השחף" - הרגע שבו קוסטיה יוצא מהבמה. ניר, שגילם את קוסטיה בעיבוד של עודד קוטלר לשחף, משתף גם על הצגות היחיד שכתב וביים - "סבא שלי רמטכ"ל" ו"אאוטסיידר" - ועל האתגר שבעיבוד "שלושה ימים וילד" לבמה. הוא מספר על הימים בתיאטרון צה"ל, על "שעות הטיסה" שבנו אותו כשחקן, ועל הרעיון שהוליד את "קצרנטו" - במה להצגות יחיד קצרות שהביאה לבמה גם את שלמה בראבא ורבקה מיכאלי. בין הדברים, ניר גם חושף מה הוא מאמין שהופך רגע על הבמה לאמיתי באמת - ולמה, לדעתו, אי אפשר לזייף את זה. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠⁠

דואט של לב ונשמה | שיחה עם השחקנית אולה שור סלקטר | פרק 33

ישבתי עם אולה שור סלקטר, שחקנית בתיאטרון הקאמרי כבר יותר מעשרים שנה, וגיליתי איך היא בונה דמות שלמה מתוך כמה שורות על דף. דיברנו על קתרין האילמת ב"אמא קוראז'", על "קברט", "גרושים" - הצגה שהתחילה כהצגת קורונה והוצגה בבתים פרטיים, עם קהל יושב כמעט לידה. נגענו ב"נרות יום הולדת", שם היא משחקת אישה שמתאהבת בגיל 88, ובעוגה שנאפית ממש על הבמה באמצע ההצגה. התדיינו על "הלוויה חורפית", שעולה בימים אלו בקאמרי ומושיבה את הקהל ממש על הבמה. דיברנו גם על טרגדיות יווניות כמו "אלקטרה" ו"אנטיגונה", ועל איך זה לעבוד שנים על גבי שנים עם בן זוגה, השחקן מיכה סלקטר, על אותה במה. ובעיקר על הרגע שבו מוזיקה נכנסת לתפקיד, גם בלי לשיר מילה אחת. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠⁠

למצוא בית על הבמה | שיחה עם הבמאי עידו קולטון | פרק 32

ישבתי עם עידו קולטון, במאי עולה בתיאטרון גשר, שמספר איך תיאטרון הציל אותו כשהיה ילד, ואיך המפלט הזה הפך למקצוע חיים. מהילד שביים את טקסי הסיום בבית הספר, דרך הלוואה מהבנק שלקח בגיל 19 כדי להעלות את ההצגה המקצועית הראשונה שלו, ועד לרגע שבו טלפון מעיתונאית שינה לו את הקריירה מהיסוד. דיברנו על המעבר מבימוי למשחק ובחזרה, על הכלבה שהיא הלב של "מישהו לרוץ איתו", ועל ההחלטה האמיצה שלו להביא אל הבמה מוות שבמקור קורה מאחורי הקלעים ב"בית ברנרדה אלבה". שיחה על אמונה, עבודה קשה, ועל הרגע שבו אתה מפסיק לחכות שיקרה לך משהו ומתחיל לייצר אותו בעצמך. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠⁠

הרעב שלא נגמר | שיחה עם השחקנית הלנה ירלובה | פרק 31

מה גורם לשחקנית להישאר נאמנה לבמה בלי לאבד את הלהט? הלנה ירלובה מסבירה למה בשבילה זה עניין של רעב תמידי, תמיד לחפש את האתגר הבא. בפרק הזה היא פותחת את תהליך העבודה שלה כשחקנית: איך היא בונה תפקיד מתוך היגיון שקודם לרגש, ולמה ההתרגשות הזאת לא נעלמת גם אחרי עשרות שנים על הבמה. מספרת על הדרך הארוכה שעברה, התחלה ברוסיה, המשך בגרמניה וביידישפיל, השותפות בהקמת תיאטרון מלינקי, ועד ההצטרפות לקאמרי. אנו עוברים גם על תפקידים גדולים לאורך הדרך, קליטמנסטרה באלקטרה, אליזבת בריצ'רד השלישי, ומחזות של איבסן וברכט, ועד ההצגות שהיא נמצאת בהן היום. שיחה על מה שבאמת מזין שחקנית לאורך שנים, על מעגל הרגש שבין קהל לבמה, ועל למה תיאטרון בשבילה הוא הדבר הכי מציאותי שיש. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠

אני מעדיף שכן | שיחה עם תומר שרון | פרק 30

ישבתי עם תומר שרון, הלא הוא תומש, שמגלם כרגע על הבמה דמות שכל מה שיש לה להגיד זה "אני מעדיף שלא". תומר סיפר לי איך בגיל תשע הוא נתקע מול עיבוד ישן ומצולם בשחור-לבן של "ברטלבי" של הרמן מלוויל, לא הבין מילה, ומאז לא הצליח להיפטר מהדמות.שלושים שנה אחר כך הוא כתב, הלחין, ביים ומגלם לבד את "גדליה" - עיבוד ישראלי למשרד סופרי סתם, שבו עובד אחד מסרב לעבוד, ולאט לאט הסירוב הזה הופך לאיום הכי גדול על כל מי שסביבו. דיברנו גם על ההבדל בין להצחיק קהל, שזה בא לו בטבעיות מגיל אפס, לבין להיחשף בתפקיד דרמטי, שזה עדיין עבודה בשבילו. הוא סיפר איך נראית הכנה לתפקיד דיבוב לעומת הכנה לתיאטרון, ולמה בדיסני שולחים לך דף שלם על הדמות שגם בהבימה לא מקבלים. וסגרנו עם התפקיד החדש שלו בהבימה ועצה אחת פשוטה לכל מי שרוצה לעשות תיאטרון. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost ☕ נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠

להישאר בצללים ולהצליח | שיחה אשת השיווק לתיאטרון יובל גרבר | פרק 29

ישבתי עם יובל גרבר, בת לשחקנית שגדלה במסדרונות הבימה וברחה מהתחום, עד שגילתה שהיא כן שייכת לתיאטרון, רק מהצד השני של הבמה. יובל, הדוברת של תיאטרון באר שבע ובעלת סוכנות יחסי ציבור משלה, מספרת איך היא מלווה קריירות של שנים, איך היא נלחמת על כל כתבה, ואיך נראית עבודה שבה ההצלחה שלך היא לגמרי בלתי נראית. דיברנו על הפקת התיאטרון של יוסף סוויד - שהתחילה בלי שום קשרים בחו"ל, בלי היכרות עם אף כלי תקשורת, ועם 450 מיילים אישיים שיובל שלחה ביד לפני פסטיבל אדינבורו. ההצגה עלתה מפרינג' קטן לרויאל קורט. דיברנו גם על הרגעים שבהם אמנים פשוט לא זוכרים את השם שלך, ועל למה זו בכל זאת עבודה שהיא מתאהבת בה מחדש בכל פעם. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost ☕ נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠

לתת את הנשמה על הבמה | שיחה עם השחקן והזמר דודו פישר | פרק 28

הוא עמד על הבמות הכי גדולות בעולם, שר בעברית ובאנגלית, ומעולם לא הופיע בשישי או בשבת. גם לא כשזה כמעט עלה לו בתפקיד ראשי בברודוויי. בפרק הזה אני יושב עם דודו פישר - שחקן, זמר וחזן, שגילם את ז'אן ולז'אן ב"עלובי החיים" בארץ, בלונדון ובברודוויי, וכרגע חוזר לתפקיד ראשי במחזמר "היומן" בתיאטרון חיפה, לצד גילה אלמגור ובבימוי משה קפטן. דודו מספר איך הגיע לתפקיד החלומי בלי שום ניסיון משחק, ועל הברכה שקיבל מהרבי מלובביץ' שהפכה את הדתיות שלו מ"מכשול" ל"יתרון". דודו מספר איך הוא רואה בהצגה היומן שיקוף של האמונה שלו עצמו, שאהבה ואלוהים הם בעצם אותו דבר, ועל התגובות המרגשות של קהל שמזהה בהצגה את ההורים שלו. גם דיברנו על ההבדל בין הצגה שרואים להצגה שחווים, ועל למה בגיל 74 הוא עדיין בוחר לחזור לבמה, כל ערב מחדש. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost ☕ נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠

לבוא בעיניים עצומות | שיחה עם היוצרת ומנהלת תיאטרון הסימטה נועה שכטר | פרק 27

ישבתי עם נועה שכטר - במאית, יוצרת, והמנהלת האמנותית החדשה של תיאטרון הסימטה. נועה עברה את כל הדרך: מלצרית בקפה החאן, עוזרת אישית של עומרי ניצן בקאמרי, מקימת פרויקט המחזאים ופורום הנשים, מנהלת אמנותית של צוותא - ועכשיו, אחרי יותר מעשרים שנה של עשייה, היא מביימת על במת החאן את "מי שסוכתו נופלת" ונכנסת לנהל את תיאטרון הסימטה. דיברנו על מה זה לסחוב ספסל מהבית לתיאטרון ולכבס בגדים לשחקנים, על החיפוש שלא נגמר אחרי הקולות הבאים, על נשים בבימוי, ועל החזון שלה לסמטה: מקום שאפשר לבוא אליו בעיניים עצומות - ולדעת שתמיד תראו שם משהו טוב. שיחה על דרך ארוכה, ועל ההחלטה להיות המקום שייתן לאחרים דרך קצרה יותר. בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost צילום פוסטר "מי שסוכתו נופלת": משה נחומוביץ צילום תמונות מתוך "מי שסוכתו נופלת": יעל אילן ☕ נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠

על מה לשים את הפוקוס | שיחה עם הסאונדמן אוהד מנור | פרק 26

מתי בפעם האחרונה שמתם לב לסאונד בהצגה? אם התשובה היא "אף פעם" - כנראה שהוא עבד מצוין. ישבתי עם אוהד מנור, איש הסאונד של עולם הבמה, לשיחה על המקצוע הכי בלתי-נראה בתיאטרון. אוהד מתאר עבודה שכל כולה הכרעה מתמדת - על מה לשים את הפוקוס בכל רגע ורגע: מתי המילה מנצחת, מתי השירה, ומתי הדבר הנכון לעשות הוא פשוט לסגור הכל ולתת לשקט לדבר. דיברנו על "מובנות דיבור" שהיא לב-ליבו של העניין, על ההבדל בין הדמוקרטיה של הרמקולים לבדידות האינטימית של אוזניות, ועל איך הופכים קופסת קרטון לדמות חיה שמדברת, מאירה ושרה. עברנו דרך "המורה", הצגת אוזניות עוטפת שבה אוהד יושב עם אייפד ולא מסתכל על הבמה אפילו פעם אחת - ושבה, ממש כמו קלוז-אפ בקולנוע, הפוקוס נודד ללחישה של שני מורים מאחור בזמן שעל הבמה שרים את "התקווה" במלוא הגרון; דרך "הפונדק", שעדיין מגלה בו טקסטים נסתרים בתוך השירים; ודרך "נפש", מחזמר שבו שש הדמויות הן בעצם קופסאות. זו שיחה על הקסם שתפס אותו כילד שצופה בקלטות של פיטר פן, על הפחד מהמבט של הבמאי כשמשהו משתבש, ועל החוויה המשותפת של אותו ערב אחד שלא יחזור. בהנחיית: אלדר עיני | מוזיקה: רונן ירקון | עיצוב תמונת נושא: digiboost ☕ נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://buymeacoffee.com/eldareiniw⁠⁠⁠⁠⁠

1 de 4