ישבתי עם הדר גלרון - שחקנית, במאית, מחזאית, תסריטאית וקומיקאית - לשיחה שנעה בין הבמה בתל אביב לתיאטרון הלאומי בפראג, בין הצגות בחצרות בני עקיבא לפקסים שהגיעו מהרבנות בירושלים.

הדר מספרת איך תיאטרון הפך אצלה לדרך חיים אחרי שעזבה את הבית, ואיך אמונה בלי דת מלווה אותה על הבמה עד היום. היא לוקחת אותנו מהסיפור מאחורי ההצגה הראשונה שכתבה תוך שלושה ימים, דרך "מקווה" שרץ כמעט 11 שנה בפראג, ועד לרגע שבו הבינה שהסוף של "הסודות" חייב להיות שונה בין הסרט להצגה.

שיחה על יצירה, ועל ההומור שמלווה אותה גם ברגעים הכי כואבים - כי בלעדיו אי אפשר.

בהנחיית: אלדר עיני | עריכה: איה צימרמן | מוזיקה: רונן ירקון

נהנים מהפודקאסט? כדי לעזור לי להמשיך ולהביא לכם שיחות איכותיות כפרויקט עצמאי, מוזמנים לתמוך כאן: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ...