בראש השנה לא נשאלת רק השאלה מה עשינו בשנה החולפת, אלא שאלה יסודית יותר: האם אנחנו ממלאים את התפקיד שלשמו קיבלנו חיים. לפי האדמו״ר מסלונים, הדין של ראש השנה אינו מסתכם בחלוקה בין צדיקים לרשעים. האדם נדרש לברר האם הוא משתמש בכישרונות שניתנו לו כדי להוציא את השליחות שלו לעולם. כלומר עצם זה שקיבלנו שנה נוספת זה אומר שהקב״ה עדיין מאמין בנו, שבשנה הבאה נממש את השליחות שלנו.

בשיחה עם משה שרון ניסינו להבין את המהלך השלם של חגי תשרי: חודש אלול מוקדש לבירור הרצון, ראש השנה מעביר את הרצון אל המחשבה ומבקש מן האדם לבנות לעצמו ראש שונה, ביום כיפור המחשבה מקבלת דיבור באמצעות הווידוי והתפילה ובסוכות היא יורדת אל המעשה. כך נוצרת קומה שלמה של רצון, מחשבה, דיבור ומעשה.

דיברנו גם על משמעות ההמלכה וזו אולי התובנה הגדולה שיצאתי איתה: הקב״ה לא זקוק שנכתיר אותו למלך. ההמלכה היא עבורנו. כדי שנכניס אותו אל המקומות שבהם אנחנו רגילים לפעול כאילו המ ...