יום רגיל לגמרי אצל שמילי ואמילי: צחצוח שיניים, דג מלוח לארוחת בוקר, ציפור שמצייצת, כלבלב חמוד שבא לבקר, והרבה זמן של הסתכלות על העצים והפרחים שמתנדנדים ברוח משמאל לימין. אבל בלילה, כששתיהן כבר במיטה, שמילי שומעת קול מוזר ויוצאת החוצה, וכל העיר מלאה בינשופים שמפציצים אותה במכתבים. באחד המכתבים מחכה הזמנה רשמית לבית הספר לקוסמים, שאליו הוזמנו רק מאה אנשים מיוחדים. שמילי מתרגשת, אמילי קצת עצובה ומקנאת שלא הוזמנה, השתיים מדברות על זה בכנות ובאהבה, ואז מתחילות לפצח איך בכלל מגיעים לאמצע האגם בלילה של ירח מלא.

מה לומדים בסיפור: לדבר על קנאה, לוותר למען מי שאוהבים, גם ימים משעממים הם בסדר, תכנון והכנה למסע, לשאול שאלות ולחפש תשובות.